לוחמי העורף: תמותת אזרחים מפעולות איבה (1949-2018)

לוחמי העורף ניתוח תמותת אזרחים מפעולות איבה 1949-2018 אתר "לעד" הוא אתר הנצחה לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה. נכון להיום (17.05.19) מונצחים באתר כ4,159 אזרחים אשר נהרגו מפעולות טרור החל מראשית הציונות בארץ ישראל במאה ה-19 (החלל הראשון נהרג עוד בשנת 1885) ועד ימינו. לאור כך, ניתן לחלק את ההרוגים על פני שלוש תקופות זמן: תקופה ראשונה – ראשית הציונות ועד להכרזה על תוכנית החלוקה ב30 לנובמבר 1947 (593 הרוגים), תקופה שנייה – עת מלחמת העצמאות החל מדצמבר 1947 ועד לסיום הקרבות מול הצבאות הסדירים של מדינות ערב בינואר 1949 (840 הרוגים), ותקופה שלישית – מסוף מלחמת העצמאות ועד לשנת 2018¹ (2,549 הרוגים). הוויזואליזציה הבאה מתרכזת בתקופת …

סופגניה אחת עם שתי קטגוריות שונות

לאחרונה פורסמה בעיתון דה מרקר ידיעה העוסקת בשילובן של נשים חרדיות שבשוק העבודה, ובפרט בהיי-טק. בתוך הידיעה היה ניתן למצוא את הגרפים הבאים: הגרף הראשון מבקש להציג את התפלגות העובדים בהיי-טק ואילו הגרף השני מבקש להציג את התפלגות העובדים בכלל המשק הישראלי. שני הגרפים חוטאים ליעודם כיוון שהם מציגים השוואה בין מגזרים אשר משתייכים לקטגוריות שונות לחלוטין. כך, יוצרי הגרף עושים השוואה בין חרדים (קטגוריה דתית), ערבים (קטגוריה של לאום) וגברים ונשים (קטגוריה של מגדר). הבעיה העיקרית במקרה הזה היא שהקטגוריות אינן מובחנות דיו. האם אין נשים ערביות או חרדיות שעובדות? אם ההשוואה היא בין גברים ערבים וגברים חרדים מדוע …

חצבת בישראל – תיירת לא רצויה מאומן?

החצבת בישראל תיירת לא רצויה מאומן? 2 מתים 3964 נדבקים רוב הנדבקים בחצבת מקורם בישובים שמאופיינים באוכלוסייה עשרת הישובים המובילים במקרי ההידבקות ChartJS – Bar * מקור נתונים: משרד הבריאות נכון להיום (23.4.2019) נמצאו בישראל על פי משרד הבריאות 3,964 מקרי חצבת. מתוכם מתו מהנגיף שני בני אדם: תינוקת בת שנה וחצי וקשישה בת שמונים. ניתוח התפלגות מקרי החצבת על פי מקום מגורים, מעלה כפי שניתן לראות בגרף לעיל, כי 70% ממקרי החצבת מקורם בישובים אשר מאופיינים באוכלוסייה חרדית: ירושלים, בית שמש, צפת, בני ברק, טבריה ומודיעין עילית. תופעה זו אינה מפתיעה במיוחד, לאור סירובם של זרמים מסוימים באוכלוסייה החרדית …

הטיות בציר ה-Y: מרווחים לא שווים בין ערכי הציר

  השבוע (20.2.19) פורסמה ב-YNET כתבה אשר ביקשה לבחון באילו ערים משלמים את הארנונה היקרה ביותר. על מנת להציג את הנתונים התפרסם הגרף הבא: כפי שניתן להתרשם מהגרף ירושלים היא העיר בה תעריף הארנונה עבור דירת 100 מ"ר הוא הגבוה ביותר והוא עומד על 1,250 שקלים לחודשיים. אחריה רמת גן עם תעריך של 1,100 שקלים ולאחריה בני ברק, גבעתיים, חיפה, פתח תקווה ורמת השרון עם תעריף של 1,050. הפער בין ירושלים לרמת גן עומד על 150 שקלים אך על פי הגרף עצמו (כלומר ללא תוויות הטקסט) ניתן לחשוב שהפער בין הערים הוא גדול הרבה יותר שכן גובה העמודה המייצגת את …

לאן נעלמו חברי הכנסת שלי? ניתוח טיסות חברי הכנסת ה-20 לחו"ל

* הפרויקט הנ"ל מבקש לנתח ולהציג את טיסות חברי הכנסת ה-20. הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה עם מיזם "שקוף". לניתוח מלא של טיסות חברי הכנסת יש ללחוץ כאן. 

על מערכת הבחירות בישראל, שני מתמודדים וגרף עוגה אחד בשלושה מימדים

מערכת בחירות (ובפרט המרוץ לראשות הממשלה) מלווה תמיד בסטטיסטיקה וסקרים שמופצים בתדירויות גבוהות למדי באתרי החדשות. אמש (30.1.19), עם הכרזתו של הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, על התמודדותו לראשות הממשלה, התפרסם בחדשות ערוץ 13 סקר אשר במרכזו השאלה הבאה: "את מי אתה מעדיף בראשות הממשלה?" התוצאות לשכעצמן מעניינות. לראשונה מזה הרבה מאוד זמן יש אדם אחד שמראה סימנים כמי שיכול לקרוא תיגר על שלטונו של נתניהו. 42% מהנשאלים דיווחו על כך שהם היו מעדיפים לראות את בני גנץ בראשות הממשלה, מספר זהה לזה שהעדיפו את נתניהו. אך מנקודת מבטו של כל אדם המבקש להציג מידע כמותי בצורה גרפית הרי שהגרף הזה …

מי שולט בבנקים?

מי שולט בבנקים? הבהרות לקריאה נכונה של הויזואליזציה: העיגולים משקפים בעלי עיניין בבנקים, בעלי עניין בחברות הביטוח, בעלי שליטה ובנקים. גודל העיגולים משקף את מידת האחזקות (במיליוני שקלים) של כל אחד מהגורמים הללו בבנקים או בחברות הביטוח.  גודל כל הבנקים הוא אחיד ונקבע שרירותית. מטרת הויזואליזציה הזו היא לא להדגיש את ההבדלים בין שווי הבנקים אלא להדגיש את בעלי העיניין השונים המחזקים במניות בבנקים ואת השווי שלהם. במרכז מופיע ה"ציבור" – הציבור מחזיק ברוב האחזקות בבנקים השונים. כמו כן, הוא מושקע בכל הבנקים ולכן גודלו העצום. הציבור מחזיק גם במניות של חברות הביטוח שהן למעשה בעלות העיניין בבנקים ולפיכך גודלו …

ה-לוטו-מאניה

ה-לוטו-מאניה מאז שנת 2000 החלו להתקיים בישראל שתי הגרלות לוטו בשבוע. למרות העלייה במספר ההגרלות מספר הזוכים לא עלה בהתאמה, ואף הצטמצם בצורה דרסטית. האם השינויים שמבצע מפעל הפיס בהגרלת הלוטו תורמים למהמרים? עובדה ראשונה – מספר הזכיות אינו גדל בהתאמה לעלייה במספר ההגרלות החל מחודש יולי 2000 השתנתה שיטת הגרלת הלוטו בישראל ובמקום הגרלה אחת בשבוע החלו להתקיים שתי הגרלות. למרות העלייה במספר ההגרלות, מספר הזוכים לא עלה בהתאם. למעשה, אנו עדים לשתי מגמות הופכיות. מצד אחד, מספר ההגרלות עלה, ומצד שני מספר הזוכים לא רק שלא עלה (או לכל הפחות שמר על מצבו הקודם) אלא הצטמצם. כך למשל, …