אי יציבות בממשלה ובכנסת – חלק א'

השלמת כהונה מלאה היא משימה כמעט בלתי אפשרית עבור הממשלות והכנסות בישראל. מתוך 34 ממשלות, רק אחת (!) סיימה כהונה מלאה של ארבע שנים במקביל לכנסת. יתרה מכך, זמן הכהונה הממוצע של ממשלה בישראל הוא 24 חודשים (שנתיים), קצת יותר ממחצית זמן הכהונה הממוצע של הכנסת (42 חודשים). שקוף ו"נתון בראש" מציגים: העובדות שמעידות עד כמה מערכת השלטון בישראל בלתי יציבה – חלק א'

כל מה שצריך לדעת על צריכת המים בישראל במספרים

בכמה גרפים פשוטים תוכלו לדעת כל מה שצריך צריכת המים בישראל 1. מטרות הצריכה צריכת המים בישראל נחלקת לצריכה ביתית ולצריכה חקלאית. בעבר הייתה חלוקה גם לצריכה תעשייתית אולם החל משנת 2015 הצריכה התעשייתית מחושבת בתוך הצריכה הביתית. צריכת המים הכוללת לשנת 2017 עומדת על 2254 מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק). צריכה חקלאית מאז 1993 ישנה עלייה בכמות המים השוליים המועברים לחקלאות בעוד שכמות המים השפירים הולכת ויורדת. בשנת 2004 כמות המים השוליים עלתה לראשונה על פני כמות המים השפירים. מים שוליים הם מים שאינם מיועדים לשתייה כגון מי קולחין או מי שטפונות. סוגי מים – מושגים חשובים מים שפירים – …

נחשים וסופגניות

בחודש שעבר (02.06.19) פורסמה ב-YNET ידיעה העוסקת במקרי הכשות הנחשים בישראל בשנה האחרונה. כשהם מסתמכים על נתונים של מד"א יצרו ב-YNET את הויזואליזציה הבאה: על אף הניסיון הנחמד של YNET להציג את המידע בצורה ויזואלית, הרי שבמקרה הזה הנזק גובר על התועלת. כנקודת מוצא, מטרת כל ויזואליזציה – תהא אשר היא לפשט את קריאת הנתונים ככל הניתן עבור הקורא, על מנת שזה יוכל לפרש אותם ולעבד אותם בקלות לכדי תובנות. בחירה של ויזואליזציה לא נכונה עושה את ההפך, וזה בדיוק המקרה כאן. בYNET בחרו להשתמש בגרף מסוג "סופגניה" או כפי שנהוג לקרוא לה בעגה המקצועית donuts chart. מדובר למעשה באחותו …

הקולות האבודים

המנדטים שהלכו לאיבוד בבחירות הכלליות לכנסת יש לא מעט "קולות אבודים". מדובר על כל הקולות הפוטנציאלים שאינם נכללים בחישוב חלוקת המנדטים. הראשונים, הם כל אותם קולות פסולים שנפסלו מסיבות שונות, למשל מעטפה עם יותר משתי פתקים או פתק מסומן. השניים, והמשמעותיים יותר, הם קולות הניתנים למפלגות שאינן מצליחות לעבור את אחוז החסימה. אלו הם קולות אשר נזרקים לפח – פשוטו כמשמעו. בשבע הכנסות האחרונות השווי של אותם קולות נע בין 4 ל10 מנדטים. מנדטים אלו כמובן שלא נעלמים לחלוטין אלא הם התחלקו בין כל המפלגות שכן עברו את אחוז החסימה בחישוב יחסי שמתבצע על ידי ועדת הבחירות לכנסת.  ממצאים עיקריים 1. שווי …

לוחמי העורף: תמותת אזרחים מפעולות איבה (1949-2018)

לוחמי העורף ניתוח תמותת אזרחים מפעולות איבה 1949-2018 אתר "לעד" הוא אתר הנצחה לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה. נכון להיום (17.05.19) מונצחים באתר כ4,159 אזרחים אשר נהרגו מפעולות טרור החל מראשית הציונות בארץ ישראל במאה ה-19 (החלל הראשון נהרג עוד בשנת 1885) ועד ימינו. לאור כך, ניתן לחלק את ההרוגים על פני שלוש תקופות זמן: תקופה ראשונה – ראשית הציונות ועד להכרזה על תוכנית החלוקה ב30 לנובמבר 1947 (593 הרוגים), תקופה שנייה – עת מלחמת העצמאות החל מדצמבר 1947 ועד לסיום הקרבות מול הצבאות הסדירים של מדינות ערב בינואר 1949 (840 הרוגים), ותקופה שלישית – מסוף מלחמת העצמאות ועד לשנת 2018¹ (2,549 הרוגים). הוויזואליזציה הבאה מתרכזת בתקופת …

סופגניה אחת עם שתי קטגוריות שונות

לאחרונה פורסמה בעיתון דה מרקר ידיעה העוסקת בשילובן של נשים חרדיות שבשוק העבודה, ובפרט בהיי-טק. בתוך הידיעה היה ניתן למצוא את הגרפים הבאים: הגרף הראשון מבקש להציג את התפלגות העובדים בהיי-טק ואילו הגרף השני מבקש להציג את התפלגות העובדים בכלל המשק הישראלי. שני הגרפים חוטאים ליעודם כיוון שהם מציגים השוואה בין מגזרים אשר משתייכים לקטגוריות שונות לחלוטין. כך, יוצרי הגרף עושים השוואה בין חרדים (קטגוריה דתית), ערבים (קטגוריה של לאום) וגברים ונשים (קטגוריה של מגדר). הבעיה העיקרית במקרה הזה היא שהקטגוריות אינן מובחנות דיו. האם אין נשים ערביות או חרדיות שעובדות? אם ההשוואה היא בין גברים ערבים וגברים חרדים מדוע …

חצבת בישראל – תיירת לא רצויה מאומן?

החצבת בישראל תיירת לא רצויה מאומן? 2 מתים 3964 נדבקים רוב הנדבקים בחצבת מקורם בישובים שמאופיינים באוכלוסייה עשרת הישובים המובילים במקרי ההידבקות ChartJS – Bar * מקור נתונים: משרד הבריאות נכון להיום (23.4.2019) נמצאו בישראל על פי משרד הבריאות 3,964 מקרי חצבת. מתוכם מתו מהנגיף שני בני אדם: תינוקת בת שנה וחצי וקשישה בת שמונים. ניתוח התפלגות מקרי החצבת על פי מקום מגורים, מעלה כפי שניתן לראות בגרף לעיל, כי 70% ממקרי החצבת מקורם בישובים אשר מאופיינים באוכלוסייה חרדית: ירושלים, בית שמש, צפת, בני ברק, טבריה ומודיעין עילית. תופעה זו אינה מפתיעה במיוחד, לאור סירובם של זרמים מסוימים באוכלוסייה החרדית …