בכמה גרפים פשוטים תוכלו לדעת כל מה שצריך צריכת המים בישראל
- נתון בראש
- אוגוסט 5, 2019
- 2:16 am
- תגובה אחת
1. מטרות הצריכה
צריכת המים בישראל נחלקת לצריכה ביתית ולצריכה חקלאית. בעבר הייתה חלוקה גם לצריכה תעשייתית אולם החל משנת 2015 הצריכה התעשייתית מחושבת בתוך הצריכה הביתית.
צריכת המים הכוללת לשנת 2017 עומדת על 2254 מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק).
צריכה חקלאית
מאז 1993 ישנה עלייה בכמות המים השוליים המועברים לחקלאות בעוד שכמות המים השפירים הולכת ויורדת. בשנת 2004 כמות המים השוליים עלתה לראשונה על פני כמות המים השפירים.
מים שוליים הם מים שאינם מיועדים לשתייה כגון מי קולחין או מי שטפונות.
מים שפירים – שם כולל למים באיכות גבוהה, אשר ראויים לשתייה על ידי האדם ונקיים מרעלים. במרבית המקרים, מדובר במי אגמים, נהרות או מי תהום, אשר עוברים תהליכי סינון וטיהור טרם הגעתם לצרכן, כך שטעמם עשיר ואין שום סכנה בצריכתם. מאגרי המים השפירים בעולם, כמו גם בישראל, הולכים ונעלמים באיטיות. בפרט במדינות שסובלות ממזג אוויר יבש במשך מרבית ימות השנה, ממקורות מים מועטים ומכמות משקעים נמוכה במיוחד.
מים שוליים – שם כולל למים שאינם שפירים וכולל בתוכם מים מותפלים, מי קולחין שעברו טיהור ומים שהצטברו במאגרים ולאחר שטפונות. מים שוליים מיועדים לחקלאות והם אינן עומדים בתקני מי השתייה.
מי קולחין – מי שפכים אשר עברו תהליכי טיהור וסינון תחת תקני פיקוח מחמירים. לאחר תהליך הטיהור חלק מהמים האלו חוזרים לנחלים בטבע אך השימוש העיקרי בהם הוא בחקלאות. כיום למעלה מ-70% מהמים המועברים לחקלאות הם מי קולחין. לאור כך, איכות המים היא לא ברמתה המקסימאלית. מתקן הטיהור העיקרי העוסק בטיהור מי שפכים הוא השפכד"ן הממוקם בראשון לציון. מוזרמים אליו כ-25% ממי השפכים בישראל.
מים מותפלים – מים מליחים אשר הוצאו מהם המלחים והמינירלים, כך שיהפכו להיות ראויים לשתיית אדם ולחקלאות. כיום בישראל פועלים מספר מתקני התפלה ברחבי הארץ.
משרד הבריאות קבע מספר כללים להשקיה במי קולחין בתוך כך נלקחו בחשבון איכות מי הקולחין, המרחק בין הפרי למי הקולחין, האם לפרי יש קליפה או לא, סוג הגידול, מיקום השדה ועוד. לקריאה מעמיקה בנושא יש ללחוץ כאן.
חלוקה לירדן והרשות הפלסטינית
החל מ-1996, ועל פי הסכמי השלום בין המדינות, ישראל מחוייבת להעביר לירדן כ-50 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה.
כמו כן, בהתאם להסכמים שנחתמו בין ישראל לרשות הפלסטינית, ישראל מעבירה לרשות מאז 1996 כמות מים שאינה יורדת מ30 מיליוני מטרים מעוקבים בשנה. כמות המים שישראל מעבירה גדלה משנה לשנה, בין היתר בעקבות הגידול באוכלוסייה הפלסטינית, ובשנת 2017 כמות המים הגיעה לשיא של 87 מיליוני מטרים מעוקבים.
2. תעריפי המים לצרכן הביתי
בישראל נהוגים שני תעריפי מים: תעריף נמוך מיועד לצריכה של 3.5 מ"ק לכל נפש בחודש ולא פחות מ7 מ"ק ליחידת דיור, כאשר כל צריכה מעבר לכך מחוייבת בתעריף הגבוה.
מאז שנת 2015 מחיר התעריף הנמוך הולך וקטן ואילו מחיר התעריף הגבוה הולך וגדל. המשמעות היא שעל כל חריגה מעבר לצריכה הבסיסית המוגדרת בחוק, הצרכנים ישלמו הרבה יותר.
הערה: תעריפי המים מתעדכנים פעמיים בשנה (ביולי ובינואר). הנתונים המוצגים כאן הם ממוצע של שני העדכונים. בשנת 2012 היה עדכון נוסף בעקבות שינוי המע"מ ובשנת 2016 היה עדכון אחד בלבד בינואר. לקריאה מעמיקה על תעריף המים וממה הוא מורכב יש ללחוץ כאן.
שינוי באחוזים
בין השנים 2013-2018 הייתה ירידה כוללת של 32% במחיר התעריף הנמוך ורק של 17% במחיר התעריף הגבוה.
בשנת 2019 תעריפי המים עלו ב5%.
3. מי צורך הכי הרבה מים?
עשרת הישובים המובילים בצריכת מים ביתית למגורים לאדם. בפער ניכר מהאחרים: כפר שמריהו וסביון.
מקור נתונים: למ"ס – קובץ רשויות מקומיות 2017.
ככל שהרמה הסוציו-אקונומית של הישוב גבוהה יותר כך ממוצע צריכת המים הביתית למגורים (לאדם) גבוהה יותר. הישובים במדד הסוציו- אקונומי הגבוה ביותר (10): כפר שמריהו וסביון צורכים כפי 4 יותר מים מישובים במדד הסוציו אקונומי הקרוב ביותר אליהם (9) וכפי 8 יותר מים מישובים הנמצאים במדד הסוציו אקונומי הנמוך ביותר (1).
צריכת מים ביתית למגורים ממוצעת לאדם על פי מדד כלכלי-חברתי של הישוב
4. מים - דת ולאום
צריכת המים בישובים יהודים גדולה מצריכת המים בישובים ערביים ובערים מעורבות.
צריכת המים הביתית למגורים בישובים המאופיינים באופן מובהק באוכלוסייה חרדית עומדת על כ-39 מ"ק לאדם בממוצע.
מבין עשרת הישובים שצורכים הכי מעט מים למגורים ישנם 2 ישובים חרדיים ו8 ישובים ערביים - כולם במדד סוציו-אקונומי נמוך.
* ישובים מעורבים: ישובים שאין בהם רוב יהודי או ערבי של למעלה מ-80%.
עשרת הישובים בהם צרכו הכי פחות מים לצריכה ביתית למגורים
5. כמה מים העיר שלך צורכת?
"מדד המים" הינו דירוג של 199 ישובים בישראל אשר משקף את צריכת המים הביתית בישוב. המדד לוקח בחשבון את גודל האוכלוסיה בישוב ומתייחס לצריכת המים לאדם בישוב. העיר עם צריכת המים הגדולה ביותר מדורגת ראשונה ואילו העיר עם צריכת המים הקטנה ביותר מדורגת במקום ה-199.
המושג "צריכת מים ביתית" מגלם בתוכו צריכת מים למגורים, גינון ציבורי, מים למסחר ומלאכה, מים בשימוש מוסדות הרשות המקומית ומים לבנייה.
הישובים הנמצאים במדרג הם כל הישובים לגביהם יש מידע על צריכת המים הביתית בקובץ הרשויות לשנת 2017 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עוד בנושא:
ואחכ מאשימים את החרדים בחיים על חשבון האחרים