ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בסחר בנשק (מקום 7 בעולם בייצוא נשק ומקום 13 בייבוא נשק נכון לשנת 2015), אף על פי כן מעט מאוד ידוע על עסקאות הנשק שהיא מבצעת. מטבע הדברים נחתמות עסקאות הנשק הרחק מעינו של הציבור, פרטיהן חסויים לו והם אינם עולים לדיון ציבורי. יחד עם זאת כאשר הייצוא הביטחוני של ישראל מגלגל רווח של 6.5 מליארד דולר בשנה (נכון לשנת 2016), וברקע נשמעים דיווחים על מכירת נשק לדרום סודן, מדינה בה המשטר מואשם בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, נדמה כי לציבור הישראלי מגיע לדעת יותר עם מי ישראל מבצעת עסקאות נשק, כמה נשק היא מוכרת וכמה היא קונה?

את המידע המועט על עסקאות הנשק שישראל מבצעת ניתן להשיג באחת משלוש דרכים: הראשונה, פרסומים מזדמנים בעיתונות הישראלית ובמיוחד בעיתונות הזרה. השנייה היא נתונים שמפרסם משרד הביטחון אחת לשנה על הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל. נתונים אלו כוללים את היקף העסקאות בדולרים, התפלגות העסקאות לפי יבשות והתפלגות העסקאות לפי תחומיים ביטחוניים (למשל: מערכות ימיות, מזל"ט, מערכות מכ"מ וכו'). מדובר בנתונים כלליים וחלקיים ביותר שאינם חושפים למשל את המדינות עימן נחתמו העסקאות או את כמויות הנשק הכוללות בעסקה. הדרך השלישית, זו העומדת במרכזה של טקסט זה, היא דו"ח שנתי שמעבירה מדינת ישראל למשרד לעיניני פירוק נשק של האו"ם המפרט את עסקאות הנשק שנחתמו באותה שנה. בדו"ח מצוינים המדינה עימה בוצעה העסקה, הקטגוריה אליה משתייך כלי הנשק, תיאור ספציפי של סוג הנשק וכמות פריטים בעסקה. 

כחלק מהחברות באו"ם מתבקשת כל מדינה להעביר לארגון דו"ח שנתי של עסקאות הנשק שלה מתוך מחשבה ששקיפות בסחר הנשק ייבנה אמון בין מדינות ותסייע במניעת סיכסוכים. בו בזמן יתאפשר לארגון לעקוב אחר ריכוזי נשק בעולם ולמנוע ריכוז גדול מידי של נשק באזור או מדינה מסוימים. על אף האידיאל האוטופי העומד מאחורי הדרישה לפרסום הדו"ח, ברור מאליו כי אף מדינה אינה תפרסם את כל עסקאות הנשק שביצעה. זאת ועוד לא כל מדינה מוכנה לפרסם דו"ח כזה ואלו שכן עושות זאת לא בהכרח מפרסמות דו"ח בכל שנה. ישראל למשל פירסמה מאז 1992 עשרים ואחת דו"חות ונמנעה לפרסם דו"ח בשנים 2010, 2012, 2013, 2016, 2017. למרות המידע המוגבל יחסית בדו"חות, הרי שמדובר במידע רישמי שמדינת ישראל מפרסמת. בהעדר כל מידע רישמי אחר בנוגע לעסקאות הנשק של ישראל, המידע המפורסם בדו"חות אלו נכון להיום הוא הדבר הקרוב ביותר למציאות שעומד לרשותינו בכל הנוגע למדינות עימן בוצעו עסקאות נשק. ניתוח המידע יאפשר לחשוף חלק נוסף בפאזל גדול הרבה יותר.

הדו"חות שמועברים למשרד לעיניני פירוק נשק של האו"ם מכילים מידע בנוגע לעסקאות של נשק כבד ומידע בנוגע לעסקאות של נשק קל. הנתונים שיוצגו כעת מתייחסים רק לנשק כבד אשר נחלק לשבע קטגוריות: טנקים, ארטילריה, רכבי מלחמה משוריינים, מטוסי קרב, מסוקי קרב, ספינות מלחמה וטילים ומשגרי טלים (פירוט על הקטגוריות ניתן למצוא כאן). מדובר בכלי הנשק הקונבציונאלים ההתקפיים ביותר שקיימים.