מזהמים את הציבור: 100 החברות המזהמות לשנת 2019

מזהמים את הציבור מדד ההשפעה הסביבתית: 100 החברות המזהמות ביותר לשנת 2019 מי המפעל המזהם ביותר, מי הטייקון שמזהם הכי הרבה ובאיזה אזורים בארץ מסוכן יותר לגור? כל מה שרציתם לדעת על החברות המזהמות בישראל שיושבות לנו מתחת לאף – עכשיו במספרים שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter שיתוף ב whatsapp שיתוף ב telegram שיתוף ב email החברות הציבוריות והממשלתיות אמורות לפעול למען הציבור אך במקרים רבים קורה בדיוק ההפך. אחת הפגיעות הפחות מדוברות, היא הפגיעה באיכות הסביבה שמשפיעה באופן ישיר גם על איכות החיים שלנו. החברות לא רק שמנצלות את משאבי הטבע אלא פוגעות בו ובמובן הרחב יותר בציבור כולו. …

מפת התפשטות הקורונה בישראל

התפשטות הקורונה בישראל המפה הבאה מציגה את התפלגות החולים על פי אזורים סטטיסטיים בישובים ישראל. המפה מבוססת על נתונים שמפרסם משרד הבריאות פעמיים בשבוע במאגר הנתונים הלאומי data.gov. הנתונים בקובץ מעודכנים תמיד שלושה ימים אחורה ללא יכולת לשנותם. ברשותם האפשרות לבחור את תקופת הזמן שאותו תרצו לבחון. כמו כן, המידע מציג את מספר החולים באותו אזור ואת כמות המקרים מנורמלת למאה אלף תושבים. שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter שיתוף ב whatsapp שיתוף ב telegram שיתוף ב email עוד בנושא:

פרשיות שחיתות במערכות בחירות

פרשיות שחיתות במערכות בחירות תקופת בחירות היא תקופה אינטנסיבית בה נעשים מהלכים רבים על מנת להבטיח את הזכייה. הרצון, כמו גם הלחץ, לנצח בבחירות עלול לעיתים לשבש את שיקול הדעת של הפוליטיקאים ולגרום להם לבצע מהלכים שגויים עד כדי ביצוע עברות פליליות. מאז 1977 הורשעו שישה פוליטיקאים במגוון עברות שחיתות בהקשר מערכות בחירות, החל משוחד בחירות, דרך מינויים פוליטיים ועד להפרת חוקי מימון מפלגות. שמם של שלושה נוספים: אהוד אולמרט, אהוד ברק ויצחק (בוז'י) הרצוג, נקשר בפרשיות שונות אך הם זוכו או שהתיק בעניינם נסגר ללא העמדה לדין. הראשון להיות מורשע הוא שמואל פלטו שרון לאחר שבקמפיין הבחירות לכנסת התשיעית …

כל מה שצריך לדעת על צריכת המים בישראל במספרים

בכמה גרפים פשוטים תוכלו לדעת כל מה שצריך צריכת המים בישראל 1. מטרות הצריכה צריכת המים בישראל נחלקת לצריכה ביתית ולצריכה חקלאית. בעבר הייתה חלוקה גם לצריכה תעשייתית אולם החל משנת 2015 הצריכה התעשייתית מחושבת בתוך הצריכה הביתית. צריכת המים הכוללת לשנת 2017 עומדת על 2254 מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק). צריכה חקלאית מאז 1993 ישנה עלייה בכמות המים השוליים המועברים לחקלאות בעוד שכמות המים השפירים הולכת ויורדת. בשנת 2004 כמות המים השוליים עלתה לראשונה על פני כמות המים השפירים. מים שוליים הם מים שאינם מיועדים לשתייה כגון מי קולחין או מי שטפונות. סוגי מים – מושגים חשובים מים שפירים – …

חצבת בישראל – תיירת לא רצויה מאומן?

החצבת בישראל תיירת לא רצויה מאומן? 2 מתים 3964 נדבקים רוב הנדבקים בחצבת מקורם בישובים שמאופיינים באוכלוסייה עשרת הישובים המובילים במקרי ההידבקות ChartJS – Bar * מקור נתונים: משרד הבריאות נכון להיום (23.4.2019) נמצאו בישראל על פי משרד הבריאות 3,964 מקרי חצבת. מתוכם מתו מהנגיף שני בני אדם: תינוקת בת שנה וחצי וקשישה בת שמונים. ניתוח התפלגות מקרי החצבת על פי מקום מגורים, מעלה כפי שניתן לראות בגרף לעיל, כי 70% ממקרי החצבת מקורם בישובים אשר מאופיינים באוכלוסייה חרדית: ירושלים, בית שמש, צפת, בני ברק, טבריה ומודיעין עילית. תופעה זו אינה מפתיעה במיוחד, לאור סירובם של זרמים מסוימים באוכלוסייה החרדית …

מי שולט בבנקים?

מי שולט בבנקים? הבהרות לקריאה נכונה של הויזואליזציה: העיגולים משקפים בעלי עיניין בבנקים, בעלי עניין בחברות הביטוח, בעלי שליטה ובנקים. גודל העיגולים משקף את מידת האחזקות (במיליוני שקלים) של כל אחד מהגורמים הללו בבנקים או בחברות הביטוח.  גודל כל הבנקים הוא אחיד ונקבע שרירותית. מטרת הויזואליזציה הזו היא לא להדגיש את ההבדלים בין שווי הבנקים אלא להדגיש את בעלי העיניין השונים המחזקים במניות בבנקים ואת השווי שלהם. במרכז מופיע ה"ציבור" – הציבור מחזיק ברוב האחזקות בבנקים השונים. כמו כן, הוא מושקע בכל הבנקים ולכן גודלו העצום. הציבור מחזיק גם במניות של חברות הביטוח שהן למעשה בעלות העיניין בבנקים ולפיכך גודלו …

ה-לוטו-מאניה

ה-לוטו-מאניה מאז שנת 2000 החלו להתקיים בישראל שתי הגרלות לוטו בשבוע. למרות העלייה במספר ההגרלות מספר הזוכים לא עלה בהתאמה, ואף הצטמצם בצורה דרסטית. האם השינויים שמבצע מפעל הפיס בהגרלת הלוטו תורמים למהמרים? עובדה ראשונה – מספר הזכיות אינו גדל בהתאמה לעלייה במספר ההגרלות החל מחודש יולי 2000 השתנתה שיטת הגרלת הלוטו בישראל ובמקום הגרלה אחת בשבוע החלו להתקיים שתי הגרלות. למרות העלייה במספר ההגרלות, מספר הזוכים לא עלה בהתאם. למעשה, אנו עדים לשתי מגמות הופכיות. מצד אחד, מספר ההגרלות עלה, ומצד שני מספר הזוכים לא רק שלא עלה (או לכל הפחות שמר על מצבו הקודם) אלא הצטמצם. כך למשל, …

ארגוני עובדים בישראל

יותר עובדים, פחות מאוגדים: ארגוני עובדים בישראל 2016 לאחרונה פורסם הסקר החברתי לשנת 2016 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר השנה שם דגש על התארגנויות עובדים וזכויות העובדים בישראל.  מתוך הסקר עולה כי בישראל יש כ-3 מיליון שכירים מעל גיל 20 אולם רק כשליש מהם חברים בארגון עובדים כלשהו. בו בזמן קרוב לרבע מיליון שכירים דיווחו על הפרה בזכויותהם. תפקידו העיקרי של ארגון העובדים הוא להגן על העובדים ולשמור על זכויותהם. ואכן, כ-69% מהנשאלים דיווחו כי ארגון העובדים המייצג אותם פועל להגנתם של החברים בארגון במגוון תחומים. למרבה הצער, גם בתוך קטגוריית העבודה המאורגנת, העשירונים התחתונים הם האחרונים ליהנות מפירותיה: דווקא בעלי השכר הנמוך יותר (משכורת …

המקרה המוזר של הזרים הלא חוקיים בישראל

  המקרה המוזר של הזרים הלא חוקיים בישראל [wp-svg-icons icon="user" wrap="b"] נתון בראש [wp-svg-icons icon="clock-2" wrap="b"] 14/12/2017   נכון להיום (יולי 2017), במרחב הישראלי חיים 130,807 "זרים לא חוקיים": אחד לכל 67 מאזרחי ישראל. זרים אלה מתויגים על ידי רשויות החוק בישראל בשלוש קטגוריות חופפות חלקית ו"נקיות" לכאורה: "מסתננים", "עובדים לא חוקיים" ו"תיירים ללא אשרה בתוקף". כל מי שקורא עיתונים יודע כי הן התקשורת והן השיח הציבורי והפוליטי מתמקדים ב"בעיית המסתננים". אך התרשים לעיל חושף בפנינו עובדה שראוי ותפתיע אותנו: קבוצה אחרת – קבוצת התיירים ללא אשרת שהייה בתוקף – גדולה מקבוצת ה"מסתננים" כמעט פי שניים. משקלם החברתי והתרבותי משמעותי …