
פרשיות שחיתות במערכות בחירות
תקופת בחירות היא תקופה אינטנסיבית בה נעשים מהלכים רבים על מנת להבטיח את הזכייה. הרצון, כמו גם הלחץ, לנצח בבחירות עלול לעיתים לשבש את שיקול הדעת של הפוליטיקאים ולגרום להם לבצע מהלכים שגויים עד כדי ביצוע עברות פליליות. מאז 1977 הורשעו שישה פוליטיקאים במגוון עברות שחיתות בהקשר מערכות בחירות, החל משוחד בחירות, דרך מינויים פוליטיים ועד להפרת חוקי מימון מפלגות. שמם של שלושה נוספים: אהוד אולמרט, אהוד ברק ויצחק (בוז'י) הרצוג, נקשר בפרשיות שונות אך הם זוכו או שהתיק בעניינם נסגר ללא העמדה לדין.
הראשון
להיות מורשע הוא שמואל פלטו שרון לאחר שבקמפיין הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 הציע
פלטו שרון לבוחרים פוטנציאלים שוחד בצורת אספקת דירות בדמי שכירות נמוכים.
פלטו-שרון הבטיח לבוחריו כי הוא, ביחד עם יזמים אחרים, ירכשו כ15,000 דירות וישכירו
אותן למשפחות מעוטות אמצעים וזוגות צעירים. בנוסף לכך, הואשם פלאטו-שרון בקניית
קולות ותשלום לפעילים פיקטיביים להם שילם תמורת בחירתם בו.
ערב הבחירות עמד כנגד פלטו-שרון צו מעצר ובקשת הסגרה רישמית של ממשלת צרפת בגין עברות מס שביצע בעת שפעל כאיש עסקים במדינה. כחלק מהניסיון שלו למנוע את ההסגרה, הקים פלטו-שרון מפלגה בשם "פיתוח ושלום" מתוך הנחה שלא ניתן יהיה להסגירו כיוון שהוא חבר כנסת. פלטו-שרון הצליח להיבחר לכנסת התשיעית ושימש בה כסיעת יחיד אולם לאחר שנתיים הוסרה חסינותו והוא הואשם ונשפט בגין העברות שיחסו לו במהלך מערכת הבחירות. לאחר שורה של ערעורים הגיע תיקו לבית המשפט העליון שם נגזר עליו עונש של 18 חודשי מאסר מתוכם 3 בפועל אותם ריצה בעבודות שירות.
בסיכום פסק הדין בעינינו של פלטו-שרון בבית המשפט העליון נכתב כך: "חובה להקפיד על כך, שהבחירות תהיינה חופשיות וטהורות מכל רבב של כפיה, השפעה לא הגונה ושחיתות, וכי יהיה ברור שהאזרח הבוחר, כשמימש את זכותו להצביע ומיצה את רצונו הפוליטי בפתק הבוחר, עשה כן כבן-חורין ועל-פי שיקול-דעתו החופשי. בחירה כפויה או בחירה קנויה מעוותות ומסלפות את יסוד היסודות של ההוויה הדמוקרטית האמיתית."
מה בנוגע לטוהר המידות?

שמואל פלטו-שרון (מקור נתונים: אתר הכנסת)
טוהר הבחירות, כך על פי הנחיות היועמ"ש, מחייב שכל בוחר יצביע בבחירות בהתאם לדעתו על המפלגות ומועמדיהם. ניסיון להשפיע על שיקול הדעת של הבוחר באמצעות שידול להצבעה או הימנעות ממנה, טובת הנאה אישית, או באמצעות איומים בגרימת נזק או פיטורין, נקבע בחוק כעבירה חמורה. בתוך כך נקבע על פי "חוק הבחירות לכנסת" משנת 1969 כי אדם העובר עבירה של שוחד בחירות דינו מאסר של עד חמש שנים או קנס.
החוק הברור כנראה לא מרתיע במיוחד לאור העובדה כי מאז שנחקק שישה פוליטיקאים בכירים הורשעו. ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי העונש החמור ביותר על עברות מסוג זה היה עונש מאסר בפועל שקיבל עומרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון וח"כ מטעם הליכוד. שרון הבן ריצה בסך הכול מאסר של 4 חודשים מתוך 7 שנגזרו עליו לאחר שהורשע ב-2005 בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר, עבירות על חוק המפלגות ועבירת מנהלים בתאגיד. על פי כתב האישום, בזמן שניהל את מערכת הבחירות של אביו, אריאל שרון, קיבל שרון תרומות בסך שישה מיליון שקל מגורמים בארץ ובחו"ל אותם העביר לספקים ולנותני שירות שהשתתפו בקמפיין באמצעות חברת קש שהקים בשם "אננקס מחקרים".
פוליטיקאים נוספים שהורשעו בעברות שחיתות במערכות בחירות הם שר התקשורת לשעבר, רפאל פנחסי מש"ס, סגנית שר התקשורת לשעבר, נעמי בלומנטל, מהליכוד ושר הפנים לשעבר, ומי שמכהן כיום כשר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, אף הוא מהליכוד. פנחסי הורשע ב-1997 במסגרת עסקת טיעון בקשירת קשר להשיג מטרה אסורה ובהצהרה כוזבת. על פי כתב האישום, בבחירות בשנת 1988 העלים פנחסי יחד עם מזכ"ל המפלגה דאז, יחזקאל אסחייק, כספים מהדו"ח הכספי שהוגש למבקר המדינה. הדו"ח לא כלל דיווח על כספים שש"ס שילמה לפעילות אברכים במהלך הבחירות. על פנחסי הוטלה שנה מאסר על תנאי וקנס כספי של 20,000 ₪
בלומנטל הורשעה ב-2006 בעבירות של שוחד בחירות, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה לאחר שמימנה בעלות של 12 אלף ש"ח, אירוח של פעילי ליכוד במלון שרתון סיטי טאוור. זאת במטרה לשכנעם לתמוך בה בפריימריז הקרובים בליכוד. על בלומנטל נגזרו שמונה חודשי מאסר בפועל, עשרה חודשים על תנאי וקנס כספי של 75,000 ש"ח. בעקבות פטירת בעלה, הומתק המאסר לעבודות שירות.
הנגבי הורשע ב-2010 בעדות שקר לאחר ששיקר בחקירתו כי לקראת הבחירות הפנימיות בליכוד ב2002, פרסם מודעה בה היה כתוב שהינו "שיאן המינויים הפוליטיים" בעיתון "מרכז העניינים" . במודעה טען הנגבי כי פעל למינויים של יותר מ-80 חברי מרכז הליכוד במשרד לאיכות הסביבה. הנגבי הואשם בנוסף במרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות בעקבות טענות למעורבותו במינויים פוליטיים במשרד האיכות הסביבה, אך זוכה מהאישומים הללו. בגין עדות השקר הוטל על הנגבי קלון והוא הושעה מהכנסת. כמו כן הוטל על הנגבי קנס כספי של 10,000 ש"ח. החקירה בעינינו של הנגבי בחלה בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה שעסק במינויים פוליטיים במשרד להגנת הסביבה בעת כהונתו של הנגבי כשר במשרד. על פי הדו"ח חברי מרכז ליכוד וקרובי משפחה של חברי המרכז, מונו למגוון משרות ותפקידים שאיושם אינו טעון מכרז. זאת ועוד, מקורבים פוליטיים של השר הנגבי זכו במכרזים של המשרד לרכישת שירותים, תוך הפלייתם לטובה בשל שיוכם הפוליטי והפרת הכללים החלים על מכרזים ממשלתיים.
בנוסף למקרים שצוינו, נראה כי שוחד בחירות הוא אינו נחלתו של הבחירות הארציות בלבד כפי שהוכיח ח"כ לשעבר סלאח סלים שכיהן מטעם מפלגת חד"ש. סלים הורשע בשנת 2000 בעברות של מרמה והפרת אמונים לאחר שבזמן היותו חבר מועצת אעבלין סגר עסקה עם חבר מועצה אחר לפיה הוא יוותר על מועמדותו לראשות המועצה ויתמוך בסלים. בתמורה סלים הבטיח לו למנותו לסגן ראש המועצה בשכר. לאחר הבחירות לא התאפשר לו למנותו לתפקיד ובתמורה לתמיכתו שילם לו 1500 שקל לחודש במשך שלוש שנים. על סלים נגזר עונש של שנה מאסר תנאי וקנס כספי של 15 אלף שקלים.
עוד בנושא:


