החצבת בישראל

תיירת לא רצויה מאומן?

2 מתים

3964 נדבקים

רוב הנדבקים בחצבת מקורם בישובים שמאופיינים באוכלוסייה

עשרת הישובים המובילים במקרי ההידבקות

ChartJS - Bar

* מקור נתונים: משרד הבריאות

נכון להיום (23.4.2019) נמצאו בישראל על פי משרד הבריאות 3,964 מקרי חצבת. מתוכם מתו מהנגיף שני בני אדם: תינוקת בת שנה וחצי וקשישה בת שמונים. ניתוח התפלגות מקרי החצבת על פי מקום מגורים, מעלה כפי שניתן לראות בגרף לעיל, כי 70% ממקרי החצבת מקורם בישובים אשר מאופיינים באוכלוסייה חרדית: ירושלים, בית שמש, צפת, בני ברק, טבריה ומודיעין עילית. תופעה זו אינה מפתיעה במיוחד, לאור סירובם של זרמים מסוימים באוכלוסייה החרדית להתחסן מפני נגיפים שונים. נוסיף לכך את העובדה כי הקהילות החרדיות הן קהילות מסוגרות בדרך כלל, וכך נוצרת לה קרקע פורייה להדבקה הדדית בתוך הקהילה. 

ביום חמישי האחרון (18.04.19) הצהיר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "כי המקור העולמי לחצבת הוא אוקראינה". הכוונה כמובן להתפרצות החצבת שהחלה בתחילת 2016 ומתפשטת מאז ברחבי אירופה. הצהרתו של בר סימן טוב מהדהדת את הכתוב באתר משרד הבריאות לפיו הנדבקים בחצבת בישראל נדבקו "כתוצאה מיבוא של המחלה על ידי מספר מצומצם של תיירים ומבקרים ולאחר מכן התפשטה המחלה בקרב אוכלוסייה לא מחוסנת". ואכן, לאחרונה פורסם כי בשתי טיסות שהגיעו מאוקראינה לישראל במהלך אפריל האחרון היו חולי חצבת. המשמעות היא, כי מקרי החצבת הרבים בקהילות החרדיות הם אינם תוצאה של התפרצות החצבת בתוך הקהילה אלא "מקרה מיובא". לאור העובדות הללו עולות מספר שאלות מעניינות: האם יש קשר בין העובדה שמקור ההתפרצות הוא באוקראינה לבין העובדה שמרבית הנדבקים בחצבת הם מתוך הקהילה החרדית? כיצד ייתכן שהחצבת התפשטה בקהילות חרדיות שונות, סגורות וחשוב לא פחות מרוחקות אחת מהשנייה? ומיהם אותם "תיירים ומבקרים" שהגיעו לישראל והפיצו בה את החצבת? 

חשוב להבהיר למן ההתחלה כי תשובה ברורה וחד משמעית אין. לא ניתן למצוא את ה"חולה אפס" שהביא את החצבת לישראל, לא ניתן לדעת בוודאות כיצד הנגיף "נכנס" לתוך הקהילות החרדיות ובלתי אפשרי להתחקות במדויק אחר אופן התפשטות החצבת בישראל. אולם במבט מעמיק על הנתונים הקיימים ניתן בהחלט לגבש את הטענה הבאה: סביר להניח שמי שהביא את החצבת לישראל הוא אדם מאמין שביקר באומן שבאוקראינה במהלך שנת 2018. האם כך אכן הדבר? קראו את הנתונים ושפטו בעצמכם.

אוקראינה תחילה

החצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף והליחה. כלומר על מנת שאדם ידבק בחצבת עליו להיות בסביבה של אדם הנושא את הנגיף. כפועל יוצא, סיכוייו של אדם לא מחוסן להידבק בחצבת גדלים ככל שהוא בא במגע עם יותר אנשים שחולים בחצבת. על פי אותו היגיון ככל שבמדינה מסוימת יש יותר חולי חצבת אזי גדל הסיכוי לאדם לא מחוסן המגיע לאותה מדינה להידבק בנגיף (הערה: זהו כמובן לא התנאי היחיד אשר משפיע על הסיכוי להידבקות בחצבת. גורמים אחרים כגון מוקד ההתפרצות וקצב ההתפשטות של הנגיף משפיעים אף הם). על פי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2018 אוקראינה הייתה המדינה שבה התגלו הכי הרבה מקרי חצבת באירופה (53,218). באותה שנה ביקרו במדינה על פי שלטונות אוקראינה קרוב למאתיים אלף ישראלים. 

אוקראינה - מקום באירופה במספר הנדבקים בחצבת, ישראל - מקום שלישי

עשר המדינות המובילות באירופה במקרי הידבקות בחצבת (2018)

ChartJS - Bar

עם זאת, אוקראינה אינה המדינה היחידה בעולם שבה יש מיקרי חצבת ומתיירים בה ישראלים. נתוני הארגון הבריאות העולמי מראים כי בהודו יש אף יותר מקרים מדווחים של חצבת (68,841) מאשר באוקראינה. זאת ועוד, הודו היא מדינה שמטיילים בה למעלה מ40 אלף ישראלים בשנה. מדוע אם כך סביר פחות שהחצבת הגיעה לישראל מהודו? ניתן להצביע על שתי סיבות לכך. הראשונה, הסתמכות על ניסיון העבר. הנתונים מראים שמספר הנבדקים בחצבת בהודו בניגוד לאוקראינה, על אף שהוא גבוה, אינו משתנה דרמטית ועומד על 70,000 בממוצע בשנה לאורך חמש השנים האחרונות. אם אכן מקור החצבת בישראל מגיע מהודו, ובהנחה שמספר התיירים הישראלים בהודו לא השתנה דרמטית לאורך השנים, אזי ניתן היה לצפות שהחצבת הייתה מתפרצת בישראל כבר קודם לכן. כיוון שזה לא קרה ניתן להניח בסבירות גבוהה יחסית שמקור החצבת גם הפעם הוא לא הודו.

המדינות המובילות בעולם במקרי הידבקות בחצבת (2018)

ChartJS - Bar

סיבה שנייה, מהותית יותר, קשורה לפרופיל התיירים. להודו נוסעים בעיקר חיילים משוחררים לטיול אחרי צבא, אנשי עסקים וקבוצות מטיילים. מדובר באוכלוסייה אשר ברובה המוחלט חילונית וכזו המחוסנת מפני החצבת (הערה: החיסון לחצבת ניתן כדבר שבשגרה לילדים בגיל 12 חודשים ופעם נוספת בכיתה א'. יעילות החיסון עומדת על 97%). לכן האפשרות "לייבא" את הנגיף לישראל קטנה בצורה משמעותית. מנגד, רבים מהנוסעים לאוקראינה משתייכים לזרמים שונים בקהילה החרדית אשר מבקשים להגיע אליה בעקבות מסע לקברי צדיקים לאורך המדינה, ובפרט לקבר רבי נחמן מברסלב שנמצא בעיר אומן. חלקים לא מבוטלים בקהילה החרדית, ובמיוחד הקיצוניים שבהם כגון נטורי קרתא, אינם מחוסנים מפני החצבת ואף קוראים בגלוי לא להתחסן. 

תקופת השיא של התיירות הישראלית באוקראינה מתקיימת בחודשים ספטמבר-אוקטובר. על פי ההערכות, בתקופה זו בשנת 2018 עלו לקברו של רבי נחמן מברסלב 30,000 – 50,000 ישראלים. באותה תקופה, כך על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, הייתה עליה משמעותית במספר נדבקי החצבת בישראל. שיאה בחודש אוקטובר במהלכו דווחו על 957 מיקרי הדבקות בחצבת. החל מחודש אוקטובר ישנה ירידה חדה במספר נדבקי החצבת בארץ כאשר בפברואר 2019 דווח על 126 בני אדם בלבד שנדבקו בנגיף.

שיא במקרי חצבת חדשים בחודשים ספטמבר-אוקטובר

מספר מקרי חצבת בישראל לפי חודשים (2018)

ChartJS - Bar

האם מדובר בקשר נסיבתי בלבד או במקרה מובהק של סיבה ותוצאה? תשפטו בעצמכם. 

בשיקולכם יש לקחת בחשבון גם את הדברים הבאים:

 

1. זוהי לא הפעם הראשונה שהחצבת מתפשטת בעיקר בקרב האוכלוסייה החרדית. בהתפרצות החצבת בישראל בשנת 2008, נדבקו בחצבת באזור ירושלים כ-750 בני אדם. כפי שמדווח עיתון "הארץ", באותה תקופה נרשמו בירושלים שיעורי התחסנות נמוכים בקרב הקהילה החרדית. ההתפרצות ב-2008 החלה לאחר ששני תיירים מאנגליה שנשאו את הנגיף הגיעו לחתונה גדולה במגזר החרדי בירושלים. מספר רב של אורחי החתונה ובני משפחותיהם לקו במחלה, רובם בשכונות החרדיות בירושלים, בית שמש ובית"ר עלית. 90% מהנדבקים במחלה לא היו מחוסנים. ההתפרצות ב-2008 העלתה בקרב הציבור החרדי את המודעות לחשיבות החיסונים ואכן מאות חברי הקהילה החרדית, בתמיכת משרד הבריאות, התחסנו. יחד עם זאת, הנתונים שמוצגים כאן מעידים כי עדיין לא התחסנו מספיק.

 

2. העליה הגדולה במספר הנדבקים בחצבת מתרחשת במקביל במספר קהילות חרדיות אשר נמצאות במרחק גיאוגרפי גדול אחת מהשנייה. בהחלט ישנה אפשרות תיאורטית שחבר הקהילה החרדית בבית"ר עילית שנשא את נגיף החצבת נסע לצפת וגרם להתפשטות המחלה שם. אך לאור המרחק הגיאוגרפי, כמו גם המהירות שבה התפשטה המחלה באזורים אלו, סביר יותר להניח כי היה יותר ממקור אחד שהביא את החצבת לישראל.

 

3. בשנים האחרונות ישנה תנועה הולכת וגדלה של הורים מתנגדי חיסונים אשר מסרבים לחסן את ילדיהם מטעמים שונים. אין זה המקום להרחיב על כך אך נכון יהיה להדגיש שהמניע הדתי הוא לא המניע העיקרי שלהם. במילים אחרות, אף שאין בנמצא נתונים רשמיים של מתנגדי החיסון בישראל, נדמה שמדובר בקבוצה קטנה יחסית לאוכלוסייה הכללית וחשוב לא פחות – חילונית. ההבדל המהותי בין הקהילה החרדית שאינה מתחסנת לקהילה החילונית שאינה מתחסנת היא חוזק הקשר של הקהילה. בעוד הקהילה החרדית היא קהילה סגורה ומקובצת במקום אחד, הרי שהקהילה החילונית היא מבוזרת. זו הסיבה העיקרית שהחצבת מתפשטת במהירות בקהילה החרדית מאשר בקהילה החילונית. 

 

מהו סיכוי ההדבקה למי שלא מחוסן

90%

מהי קבוצת הסיכון הגדולה ביותר

ילדים מתחת לגיל 5

אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת

לאחר כמה ימים מרגע ההידבקות מופיעים תסמינים?

10-14 ימים

4
הוסיפו תגובה

3 תגובות
1 דיונים
0 עוקבים
 
התגובה הפעילה ביותר
התגובה החמה
  מעקב אחרי תגובות  
החדש ביותר הישן ביותר הפעיל ביותר
עדכן אותי על
נתנאל

כתבה ממש מעניינת ומעוררת מחשבה. הערה אחת – בגרפים שמשווים את מספר מקרי החצבת בערים שונות בישראל ובמדינות שונות בעולם לדעתי צריך להציג את מספר מקרי החצבת ל-1000 נפשות או משהו בסגנון. המספר האבסולוטי לא מעניין בהקשר הזה (בירושלים עם אוכלוסייה של 800,000 סביר שיהיו יותר מקרי חצבת מאשר בטבריה עם אוכלוסייה של 50,000…)

אבנר

מרתק. תודה על המידע.

רק הערה עיצובי, אמנם העיגול המקיף מילים חוזר על עצמו בכמה מקומות במהלך הפוסט, אבל הפעם הראשונה בה הוא מופיע צרם לי.
שם זה מקיף את המילה חרדית, כאשר היא נמצאת לבד באמצע שורה ריקה (א"כ אולי זה קשור לגודל המסך שלי).
הדבר היה נדמה לי כסימון לוח מטרה סביב המילה חרדית – וכרמז למטרה נגד החרדים עצמם.
אני מעריך שאין זו כוונתך, אולי כדאי לוותר שם על ההדגשה.

נמרוד

מדהים! ועוד יותר מדהים שאין דיון על כך בעיתונות!

נגישות