השבוע פורסם בעמוד הפייסבוק של ערוץ 20 סקר העוסק בשאלת פסקת ההתגברות שהממשלה הנוכחית מבקשת לקדם. בהקדמת הפוסט קובעים מנהלי העמוד כי על פי הסקר "רוב הציבור תומך בפסקת ההתגברות". ואכן על פי התמונה המצורפת לפוסט קל להתבלבל ולחשוב שרוב הציבור אכן חושב כך. בתמונה ניתן לראות שתי עמודות, אחת המייצגת את המתנגדים עם 31% ואילו השנייה מייצגת את התומכים עם 39%.
אבל רגע, אבל מה קורה עם 30% הנותרים, מה דעתם על הסוגיה? כניסה ללינק המצורף מלמדת אותנו ש39% מהנשאלים אינם בקיאים בנושא ועל כן לא השיבו (פער של אחוז במקרה הזה הוא זניח ונובע ככל הנראה מעיגול התוצאות). במילים אחרות, מספר זהה של אנשים שתומך בפסקת ההתגברות, כלל לא מבין בנושא הזה. המשמעות היא שהסקר אינו מייצג במדויק את עמדת הציבור. חוסר ידיעתו של הציבור את הנושא אינו בהכרח קובע כי הוא יתמוך בפסקת ההתגברות. מספרם הלא זניח של אלו אשר לא מבינים בנושא בהחלט יכול להטות את הנתונים לכיוון השני. כל זה כאמור לא מפריע לעורכי חדשות 20 לעוות את הנתונים על מנת לקדם את עמדתם האידיאולוגית.
אופן פעולה זה של ערוץ 20 חושף בפנינו טקטקיקה עריכתית מעניינת בכל הנוגע לייצוג ויזואלי של סקרים. טקטיקה זו כוללת סינון של מידע מהגרף וקל לזהותה על ידי חישוב של הסכום הכולל של האחוזים המוצגים בגרף. אם סכומם אינו מגיע למאה אזי מישהו דאג להסירם מהגרף ולהסתירם מפני הקורא. השאלה שאלינו לשאול כקוראי עיתונים ביקורתיים היא מדוע, ומה האינטרס של עורכי העיתונים בעשותם זאת?
וככה זה צריך להיות:
האם מתקבלת אצלכם תחושה שונה לגבי הנתונים? האם אתם מאמצים עמדה שונה לנושא בעקבות המידע המלא שמוצא בפניכם?
