מבוא לדאטה ג'ורנליזם – חלק א

נתונים, קרי ייצוגם המספרי של עובדות או תופעות כלשהן במציאות, מאז ומעולם היו מעמודי התווך של העבודה העיתונאית. עיתונאים משתמשים בנתונים כדי לבחון ולבסס טענות או להציג שינוי בנושא מסוים (למשל מספר המתים מתאונות הדרכים או התפלגות תקציב המדינה). לרוב השימוש בנתונים אלו יהיה זניח יחסית ויהיו חלק נלווה לידיעה העוסקת בנושא רחב יותר. במקרים מסוימים, נתונים תופסים חלק נכבד יותר בידיעה כיוון שהם עומדים במרכזם של מספר תחומי סיקור כגון תחום הכלכלה או תחום הספורט.

בעידן הדיגיטלי ישנה עלייה דרסטית בכמות הנתונים שניתן לייצר, לשמור, להיחשף אליהם, לצרוך או לשתף אותם. למעשה כיום כמעט כל דבר מיוצג במספרים. הסיבות לכך מגוונות ודיון נרחב בהן יוצג בהמשך. לעת עתה כדי לזכור כי העלייה בכמות הנתונים יצרה (ועדיין יוצרת) מקבצי נתונים – דאטה – עצומים במגוון רחב של תחומים. עבור העיתונאי המסורתי מדובר במכרה זהב ממנו הוא יכול לכרות אין סוף של סיפורים. אלא שלעיתונאי המסורתי אין את הכישורים או היכולת לגשת, לעבד ולנתח את כמויות המידע העצומות הללו, וחשוב לא פחות אין לו את היכולת להנגיש את המידע הזה בצורה טובה מספיק לקוראים.

כתוצאה מפער זה, בשנים האחרונות התפתח בעולם העיתונות סגנון חדש של עיתונאות – עיתונאות נתונים, או ה-דאטה ג'ורנליזם (data journalism) על פי ז'רגון המקצועי. מעל הכול מדובר בפרקטיקה עיתונאית בעזרתה מספרים סיפור עיתונאי באמצעות שימוש בנתונים מספריים וכלים דיגיטליים. בניגוד לעיתונות המסורתית, בדאטה ג'ורנליזם, תפקידן של המילים הוא לספק את ההקשר הכללי, ואילו הסיפור מתואר ומוסבר באמצעות מספרים, ונבנה סביבם. בפוסט הנוכחי, וברבים מאלו שיבואו אחריו אני אנסה באמצעות שורה ארוכה של שאלות לפרק ולנתח את התופעה המסקרנת הזו שנקראת דאטה ג'ורנליזם, בין היתר ננסה להבין מהן הסיבות שהובילו להתפתחותה של פרקטיקה זו, מהם מאפייניה, מהם הכלים בהם משתמשים העיתונאים כדי לייצר ידיעות מבוססות דאטה, ומה מגוון הידיעות שניתן לייצר איתם? כמו כן נעמוד על השפעותיה על עולם העיתונות ועל הקהל, על יתרונותיה וחסרונותיה לעומת פרקטיקות מסורתיות יותר של העיתונאים ועוד.

רוצים ללמוד עוד על דאטה ג'ורנליזם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *