שנות שלטון
הרוגים
פצועים
רקטות ופצצות מרגמה נורו לישראל
פיגועים (לא כולל ירי תלול מסלול)

האם נתניהו הוא ראש הממשלה שהקנה לישראל הכי הרבה ביטחון?

זה תשע שנים שבנימין נתניהו מכהן כראש ממשלה, זאת בנוסף לשלוש השנים בהן כיהן בתפקיד בשנות התשעים. במהלך התקופה הזאת, ובשנים האחרונות ביתר שאת, נתניהו מיתג את עצמו כ"מר ביטחון" – היחיד שאפשר לישון בשקט כשידיו על ההגה. אבל האם זה אכן המצב? לנתניהו יש אכן מספר הישגים בלתי מבוטלים בתחום. כך למשל, מאז מבצע "עמוד ענן" בשנת 2012 מספר שיגורי הרקטות ופצצות המרגמה לעבר ישראל מכיוונה של רצועת עזה (ירי תלול מסלול) ירד בהדרגה והגיעו לרמתו הנמוכה ביותר מאז שהחל הירי הזה (אם כי הוא לא הופסק כליל).

יחד עם זאת, נתונים שנאספו על ידי כמה גופים ונוגעים למספר הנפגעים בשנות נתניהו מאתגרים במידה מסוימת את דימויו של "מר ביטחון". החל ממרץ 2009 נרשמה עלייה מתמדת במספר הפיגועים בישראל, שהגיעה לשיאה ב-2015, אז החלה, בספטמבר אותה השנה, "אינתיפאדת הסכינים" (בסך הכל היא נמשכה שנה וארבעה חודשים ונהרגו במהלכה 47 בני אדם באירועי טרור). נכון למועד כתיבת הדברים נהרגו בשנות נתניהו 201 אנשים באירועים ביטחוניים (לרבות 69 חיילים ועשרה אזרחים במהלך שני המבצעים הצבאיים עליהם פיקד בעזה – "עמוד ענן" כאמור ו"צוק איתן* ב-2014), ונפצעו 1,444. מספר שיא של הרוגים היה בשנת 2015 –מתו במהלכה 47 בני אדם מפעולות טרור. ניתוח התפלגות ההרוגים לפי ממשלות (נתניהו עמד בתשע השנים הללו בראשות שלוש ממשלות שונות), מעלה שמספר ההרוגים הרב ביותר בפיגועי טרור נרשם תחת הממשלה הנוכחית – הימנית ביותר בין השלוש.

מאז נתניהו החל את כהונתו השנייה כראש ממשלה במרץ 2009 ישנה עלייה מתמדת במספר פיגועי הטרור, ומספר ההרוגים עולה אף הוא. יחד עם זאת, לנתניהו הישג שלא ניתן לבטלו - עצירה כמעט מוחלטת של ירי הרקטות ופצצות המרגמה מכיוון רצועת עזה.

במהלך שנות כהונתו של נתניהו מתו בפיגועים 134 אזרחים וחיילים, מרביתם (62) בשנים 2015 - 2017, עת כהונתה של הממשלה הכי ימנית בתולדות ישראל.

מספר שיא של הרוגים היה בשנת 2015. בספטמבר אותה שנה החלה "אינתיפדת הסכינים" במהלכה מתו 47 בני אדם מפעולות טרור.

הרוגים

התפלגות הרוגים לפי ממשלות נתניהו

החל משנת 2013 ישנה עלייה במספר ההרוגים מפעולות טרור באזור ירושלים ואיו"ש, כמו גם בתוך תחומי הקו הירוק. מנגד מספר ההרוגים מפעולות טרור באזור רצועת עזה ירד לאפס.

בסך הכול לאורך שנות כהונתו של נתניהו נהרגו 91 (68%) אזרחים ישראלים בפיגועי טרור שהתרחשו באזור ירושלים ואיו"ש.

ירושלים, יהודה ושומרון

מעניינת העובדה כי מתוך כלל ההרוגים הישראלים בפיגועים בשנות נתניהו, 91 מהם – 68% – הם מאיו"ש ומירושלים. בירושלים לבדה נהרגו 37 אנשים בשנים הללו – בעוד שביהודה ושומרון נהרגו 54 ישראלים, בירושלים נהרגו 37 (28% מכלל ההרוגים בפיגועים בתשע שנות שלטון נתניהו האחרונות). יצוין שבבחירות האחרונות זכה הליכוד ב-24% מהקולות בירושלים ו-23% מהקולות ביישובי איו"ש (הבית היהודי זכתה שם ב-38% מהקולות).

התפלגות הרוגים על פי אזור

  • בדו"חות של השנים 2011-2009 אין הפרדה בין פיגועים בירושלים ופיגועים באזורי יהודה ושומרון.

נתניהו פיקד על שני מבצעים צבאיים: "עמוד ענן" ו-"צוק איתן", בהם נהרגו 79 בני אדם, ונפצעו 544. במהלך שני המבצעים הללו נורו לעבר ישראל 6506 רקטות ופצצות מרגמה שהם 73% מכלל הירי תלול מסלול לעבר ישראל בתקופת כהונתו של נתניהו.

מבצעים צבאיים

נתניהו פיקד במהלך התקופה על שני מבצעים צבאיים כאמור – "עמוד ענן" ו"צוק איתן" – בהם נהרגו 79 בני אדם, ונפצעו 544. במהלך שני המבצעים הללו נורו לעבר ישראל 6,506 רקטות ופצצות מרגמה – שהם 73% מכלל הירי תלול המסלול לעבר ישראל בתשע שנות נתניהו. למרות מספרי ההרוגים והפצועים, לנתניהו שני הישגים משמעותיים: צמצום משמעותי של ירי הרקטות לכיוון מדינת ישראל בתקופה שבין המבצעים (כמו גם מאז סיום מבצע "צוק איתן" ועד עכשיו), ואפס הרוגים מפעולות טרור בגבול רצועת עזה מאז 2012.

פצועים מול הרוגים: מבצעים צבאיים במהלך כהונתו של נתניהו

פצועים, הרוגים וירי תלול מסלול במהלך כהונתו של נתניהו

הרוגים: מבצעים צבאיים במהלך כהונתו של נתניהו

ירי תלות מסלול: מבצעים צבאיים במהלך כהונתו של נתניהו

מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה (1987) ועד היום כיהנו בישראל 7 ראשי ממשלה. במהלך תקופה זו מתו 1731 בני אדם כתוצאה מפיגועי טרור. בתקופתו כהונתו השנייה של נתניהו, מספר ההרוגים הוא הנמוך ביותר ביחס למשך כהונתו בתפקיד, ועומד על 15 הרוגים בשנה.

השוואה בין ראשי ממשלה

תחילתה של האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987 נחשבת על ידי רבים להתחלתו של מאבק מזוין ומאורגן של הפלסטינים כנגד ישראל, בשטחה (להבדיל מהטרור הבינלאומי, שהיה נפוץ יותר בשנות השבעים). לכן מהווה האינתיפאדה הראשונה נקודת ייחוס טובה לבחינת תפקודם של ראשי הממשלה מאז ועד היום בכל הנוגע לפיגועי הטרור, ובמובן רחב יותר – כאינדיקציה למצב הביטחוני בישראל באופן כללי. לאחר האינתיפאדה הראשונה, היו שתי אינתיפאדות נוספות, כמו גם תקופת ההתקדמות בתהליך השלום שנחתם באוסלו שהתאפיינה במספרי פיגועים גדולים. סך הכל, מאז ועד היום נהרגו 1,731 בני אדם מפעולות טרור (54 הרוגים בממוצע בשנה).

במהלך תקופה זו כיהנו שבעה ראשי ממשלה שונים: יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו (בשתי קדנציות, כאמור), אהוד ברק, אריאל שרון ואוהד אולמרט. בתקופת כהונתו השנייה של נתניהו כראש ממשלה כאמור נהרגו 134 בני אדם מפיגועי טרור. רק בתקופת כהונתם של רבין (שלוש שנים וחצי), שמיר (שש שנים) ושרון (חמש שנים) נהרגו יותר ישראלים מפיגועים – 146 בתקופת רבין, 148 בתקופת שמיר ו-1,031 בתקופת שרון. באופן יחסי, במהלך כהונתו של נתניהו הנוכחית מספר ההרוגים הוא הנמוך ביותר ועומד על ממוצע של 15 הרוגים בשנה. יש לציין שבקדנציה הראשונה של נתניהו (1996-1999) נהרגו 67 בני אדם בפיגועים – ממוצע של 22 בשנה. בסך הכול בתקופת שלטונו של נתניהו נהרגו 201 בני אדם בפיגועים – ממוצע של 17 אנשים בשנה. 

מאז תחילת האינתיפאדה הראשונה היה הימין בשלטון 87% מהזמן (9,435 ימים), במהלכו נהרגו 1,444 בני אדם – ממוצע של 56 בשנה. השמאל מנגד שלט 23% מהזמן (2,043 ימים) ובמהלך הזמן הזה נהרגו 269 בני אדם – ממוצע של 48 בשנה.

ראשי ממשלה מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה

מספר הרוגים ביחס למשך הזמן בשלטון: התפלגות על פי ראשי ממשלה

כל כמה ימים מת אדם בישראל בפיגוע?

התפלגות על פי ראשי ממשלה

מספר הרוגים ביחס למשך הזמן בשלטון: התפלגות על פי השתייכות פוליטית

התפלגות על פי השתייכות פוליטית

הערות:
1. מקור נתונים: דוחות חודשיים של השב"כ, פורטל הטרור של השב"כ.
. הנתונים המוצגים הם עד דצמבר 2017. נכון לאפריל 2018, נתניהו עדיין מכהן כראש ממשלת ישראל. בחודשים ינואר-פברואר 2018 נהרגו שני בני אדם בפעולות טרור שלא נכנסו לסטטיסטיקה.
3. פצועים: דוחות השב"כ לא לוקחים בחשבון פצועים בהפרות סדר וארועי לחימה. בכל הנוגע לפצועים מהשלכת אבנים, נלקחו בחשבון רק פצועים ברמת פגיעה בינוני ומעלה.
4. פיגועים: השב"כ רואה בירי תלול מסלול כפיגוע. יחד עם זאת, השב"כ עושה הפרדה בין שיגורים לבין פיגועים. יכול להיות אירוע בו שוגרו מספר רקטות אך הוא נספר כפיגוע אחד. בדוחות השב"כ מציין את מספר השיגורים ואינו מציג תמיד את מספר הפיגועים בהקשר זה. מסיבה זו ישנה הפרדה בטקסט הנוכחי בין ירי תלול מסלול לבין מספר פיגועים. בפועל מספר הפיגועים כפי שהם מוגדרים על ידי השב"כ הוא גדול יותר מאשר 10,036 כפי שמוצג בתחילת המאמר.
5. דוחות חסרים: אין דו"ח שנתי של שנת 2011. הנתונים של השנה הזו מבוססים על מידע שנמצא בדוחות אחרים, ובפרט של הדו"ח השנתי של שנת 2012. כמו כן, חסר דו"ח של חודש ספטמבר 2015.
6. השוואה לראשי ממשלה אחרים: הנתונים בהשוואה זו לקוחים משני מקורות שונים. יש לכך שתי סיבות משלימות: הראשונה, דוחות השב"כ מציגים נתונים החל משנת 2004 בלבד. לכן נעשה שימוש בנתונים ממקורות אחר: "הספרייה היהודית הוירטואלית". כמו כן בוצעה הצלבה לנתונים שמפורסמים אתר משרד החוץ (123) ואתר ההנצחה לנפגעי פעולות האיבה. סיבה לשנייה לכך היא שהנתונים המופיעים בספריה היהודית הוירטואלית אינם מציגים את כל השנתונים. כך למשל אין בה מידע בנוגע לשנת 2017. במיקרים בם היו נתונים גם בדוחות השב"כ וגם בספריה היהודית הוירטואלית נמצאו פערים זניחים במספר ההרוגים מפיגועי טרור שעלולים היו לנבוע מהגדרות לא תואמות וסמנטיקה שונה.

נתון בראש

13/06/2018

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *